הלכה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ כו'. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חִילוּפִין קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁתִּיבָּטֵל שָׂדֵהוּ עַל גַּב תְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא מסתברא דלא חילופין. וכי לא מסתברא הוא אלא בחילוף דבמזיד ליקנס ביה טפי מבשוגג ושוגג יקיים ומזיד יופך מיבעי ליה. ומשני דזהו הקנס שלו במזיד שיקיים ותיבטל שדהו על גב תרומה שכולה תהא תרומה:
משנה: 47b הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַייֵם. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַייֵם. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַייֶבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁיכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַייֶבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַאוְרֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' וחייבת במעשר. וה''ה בתרומה כדקאמר בגמרא:
ובמעשר עני. אם היא שנת מעשר עני וכן במעשר שני אם היא שנת מעשר שני ואם הבעלים כהן הוא אוכלו בירושלים:
ועניי ישראל מוכרין וכו'. וכן הלוי מוכר מעשר ראשון שלו לכהנים:
החובט. לגידולי תרומה במקלות משובח הוא והדש אותן בבהמה כיצד יעשה אם אינה פרתו של כהן אסור להאכילה תרומה ואם זומם אותה שלא תאכל עובר בלא תחסום:
תולה כפיפות. סלין בצוארי בהמה שדש בה ונותן לתוכן חולין מאותו המין שדש הוא נמצא א''צ להיות זומם את הבהמה ולא מאכילה את התרומה דמשל חולין מאותו המין היא אוכלת:
גמ' כן היא מתניתא חייבת בתרומה וכו'. כלומר לאו דוקא במעשר קתני וה''ה בתרומה וכן במעשר שני ואם כהן הוא אוכלו בירושלים:
א''ל ר''ע. א''כ דחיישת להא לא ילקטו אלא כהנים טהורים דכהן טמא אסור לאכול בתרומה אלא דלא חיישינן והלכה כר''ע:
מתני' הזורע תרומה שוגג יופך. יהפך את הזרע כדי שלא יצמח:
ומזיד יקיים. מפרש בגמ' דזהו הקנס שלו שתהא כל השדה תרומה:
ואם הביאה שליש. כבר שם תרומה עליה ובין שוגג ובין מזיד יקיים לפי שאסור לאבד את התרומה:
ובפשתן. שהעיקר הן הקיסמין אפי' אם היה מזיד ואפי' הביאה שליש יופך וזהו הקנס שלא יזרע ויתכוין ליהנות בהקיסמין:
מתני' וחייבת. אותה השדה של גידולי תרומה בלקט וכו' לפי שגידולי תרומה הן כחולין לכל דבר אלא שאסורין לזרים מדבריהם:
ועניי ישראל. שאסור להם לאכלן מוכרין את שלהן לכהנים וכו'. ומה שכתוב לעניים לכהנים לאו דוקא אלא כלומר לעניי כהנים או לשאר כהנים והדמים של עניי ישראל הן:
שמא ישכחו. עניי ישראל בעוד שהן לוקטין ויתנו לתוך פיהם:
גמ' הפריש. הבעה''ב עומרין שלו משדה אחרת שכבר הפריש מהן לשכחה ולפאה ונתחלפו לו עם אלו מהו וקאמר דאפי' כן הואיל ונתערבו בהן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַימִי בָּעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. וְאָֽמְרוּ לוֹ אִם כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מַכִּירִין לֹא כָּל הִימֶּנּוּ וְאִם לָאו הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
Pnei Moshe (non traduit)
אם בשהיו מכירין. ויודעין שזרע תרומה לא כל הימנו לומר מזיד הייתי עד שיוודע לנו בבירור ואם לאו שלא היו יודעין שזהו תרומה שזרע אלא מפיו והוא אומר מזיד הייתי נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר דמגו דבעי היה שותק והרי לא היו יודעין שתרומה היא:
מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי. ויקיים:
רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידּוּל בָּעֵי זָרַע תְּרוּמָה כַּרְשִׁינִין זָרַע תְּרוּמַת חוּצָּה לָאָרֶֶץ. וְאָֽמְרוּ לוֹ גְּזֵירָה הִיא וְאֵין גְּזֵירָה לִגְזֵירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
זרע תרומת כרשינין. שהן מאכל בהמה וגזרו עליהן תרומה מדבריהם מפני שבני אדם אוכלין אותן ע''י הדחק וכן תרומת ת''ל במקום שגזרו על תרומות ומעשרות מדבריהם כגון ארץ עמון ומואב וכיוצא בהן מהו בגידוליהן ואע''ג דתנינן לקמן תרומת ח''ל גידוליהן חולין הכא אם זרע במזיד קא מיבעיא ליה מהו דליקנסיה:
א''ל גזירה היא. כל עצמן שאמרו גידולי תרומה תרומה גזירה היא מדבריהם אחת מי''ח דבר ואין גוזרין גזירה לגזירה שהתרומה גופה בהן אינה אלא גזירה מדבריהם:
הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה חָלָה עָלֶיהָ כֶּשֶׁהוּא מְחוּבָּר. הָדָא אָֽמְרָה הִפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא קָֽדְשׁוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה שהקדושה תלה עליה כשהוא מחובר. מדתנינן אם הביאה שליש יקיים ואפי' במזיד ש''מ מפני שקדושת תרומה חלה בעוד שמחובר לקרקע והגיע לעונת המעשרות ושוב אסור לאבד אותה ומדקתני אם הביאה שליש בדוקא הדא אמרה שאם הפריש תרומה מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו מפני שלא הגיעו לעונת המעשרות:
וּבְמֵזִיד יוּפַּךְ. קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֶיהֱנֶה בְקִיסְמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ובמזיד יופך. גבי פשתן וקאמר דטעמא דקנסו בו שלא יתכוין לזרוע וליהנות בקיסמין:
רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הִפְרִישׁ עֳמָרִין שֶׁלּוֹ וְנִתְחַלְּפוּ לוֹ אֲפִילוּ כֵן עֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין.
תַּנֵּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חָבֵר בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁהִיא מְחַזֶּקֶת עַצְמָהּ טְהוֹרָה מִמֶּנָּה. וּכְדִבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁמָּא תִשְׁכַּח וְתִתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא דטהרות פ''ח:
בזמן שהיא טמאה. אשת ע''ה משום נדה דזהירה היא שלא תגע אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון דמשום טומאת ע''ה אינה שומעת לה שהיא מחזקת עצמה יותר טהורה ממנה ואינה נזהרת מליגע:
וכדברי ר''ט. דמתני' דחייש דאגב דטרידי ישכחו ויתנו לתוך פיהם א''כ ה''ה הכא אפי' בזמן שהיא טמאה לא תטחון עמה שמא תשכח ותתן לתוך פיה ותטמא הכל במגעה:
כֵּן הִיא מַתְנִיתָא אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
כן היא מתניתא א''כ לא ילקטו אלא טהורים. אע''ג דהכי תנינן לה ה''ק דמתני' מדייקא למיתני א''כ לא ילקטו אלא טהורים ולא קתני כהנים טהורים משום דר''ע דמקשי לר''ט לאו דוקא בדינא דהאי מתני' מקשי ליה אלא אף בעלמא דלדידך דחיישת שמא ישכחו וכו' מחמת הטרדה של הלקיטה א''כ לעולם אלו הנזהרין בטהרה לא ילקטו הטמאים שמא ישכחו וכו' ויטמאו את הכל ולא ילקטו אלא הטהורים:
כֵּן הִיא מַתְנִיתָא חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי.
הַמְּרַכֵּין בְּקִטְנִיּוֹת וּבְתִלְתָּן אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֲבָל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. וְאִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
אית תניי תני בדיש שהוא מותר לך. אלאו דחסימה קאי דאשכחן דפליגי בה דתנינן בחדא ברייתא דדוקא בדיש שהוא מותר לך הוא דעובר בלא תחסום ולאפוקי אם דש בתרומה ומעשר וכגון שהקדים והפריש בעודה בשיבלין דאותו דיש אינו מותר לזרים אינו עובר משום בל תחסום ואית ברייתא דתני שאף בדיש שהוא אסור לך עובר משום בל תחסום:
הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח. מִן מִי מְשׁוּבָּח. מִן הַדָּשׁ. הַדָּשׁ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תּוֹלֶה לָהּ כַּרְשִׁינִין וְהֵן יָפִין לָהּ מִן הַכֹּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת עָשָׂה כֵן בְּחוּלִין אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
זאת אומרת. מדקאמר ר''ש שהן יפין לה ש''מ שאם עשה כן בדש בחולין אינו עובר עליו משום בל תחסום. א''נ דאמתני' קאי דש''מ דכשתולה כפיפה בצואר בהמה ונותן לתוכה מאותו המין אינו עובר משום בל תחסום אף בחולין ואע''פ שאינה אוכלת מהדיש בעצמו:
תני. בתוספתא שם תולה לה כרשינין ואין צריך מאותו המין לפי שהכרשינין יפין לה מן הכל:
החובט משובח. דקתני במתני' מן מי הוא משובח ומפרש מן הדש כלומר דלא תימא שיש כאן עוד תקנה אחרת והחובט משובח. ממנו קמ''ל דמשובח אדלקמיה קאי וכהאי דמפרשינן לעיל בפ''ד בהלכה ו' השוקל משובח משלשתן דבשלשתן קאמר:
לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּטַע וַהֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין 48a הֲרֵי אֵלּוּ חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. וְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעַל מַה שֶׁנָּטַע. לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנְּטָעָהּ הֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין חַייֶבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנָּטַע.
Pnei Moshe (non traduit)
והרי בה עשר ליטרין. מהגידולין שנתוספו הרי אלו חייבין במעשרות ואותו מעשר ראשון וכו'. ובתוספתא גריס ובמעשר ראשון שבה עושה אותה תרומת מעשר על מעשר ראשון שנטע ולפי גי' דהכא נמי ה''ק דמעשר הראשון של הגידולין יכול לעשות מהן לתרומת מעשר עליהן וכן על אותה ליטרא מעשר ראשון שנטע וקמ''ל דלא בטלה אותה ליטרא וצריך להפריש עליה תרומת מעשר ומאותן הגידולין יכול להפריש על הכל. וחוזר ופודה וכו' כלומר דגידולי מעשר ראשון וגידולי מעשר שני חולין הן כדתנן לקמן ומ''מ אותה הליטרא שנטע נשארה כמות שהיתה אם מעשר ראשון צריך להפריש עליה תרומת מעשר ואם מעשר שני צריך לפדותה כדתנן ופודה אותן בזמן זרען והלכך אחר שהפריש המעשרות מהגידולין חוזר ופודה את הליטרא מעשר שני שנטע:
ליטרא בצלים של מעשר ראשון שנטעה. תוספתא היא בפ''ח והתם לא גריס בצלים וגי' דהכא נוחה שכן דרך ליטע הבצלים לגידולין שיתוספו בהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source